בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד 

אחת התכונות החשובות למעשיו של אדם היא לקיחת אחריות. 

כשאדם מודע למעשיו ולתוצאות שמתלוות אליהם הוא אמור לעמוד מאחרי מה עשה ולקבל עליו את המציאות כפי שהיא. 

אם אדם טעה הוא מחוייב לדעת שהוא עצמו האשם ולא אף אחד אחר. 

בניו של אהרן הכהן טעו בעבודתם בבית המקדש: נדב ואביהוא שהיו הבנים הגדולים של אהרן לקחו את מחתותם ושמו עליהם אש במקום לשים עליהם גחלי אש בוערות מהמזבח כפי שהצטוו. את האש הם הדליקו בעצמם ושמו על אותה אש, שהיתה אש של חולין לחלוטין, קטורת.  

מכאן אנו מבינים שהקטורת שהוכנה מראש על ידי בצלאל היתה כשרה אולם האש שבה השתמשו היתה אש פסולה לעבודה במקדש והיתה אש זרה מפני שלא התקדשה על גבי מזבח העולה. 

מכיוון שנדב ואביהוא חטאו באש מצא הקדוש ברוך הוא לנכון להעניש אותם באש והוא הוריד אש מהשמים שאכלה אותם והם מתו מיד. 

בשעה שבניו של אהרן חטאו בתוך המשכן, עמדו משה ואהרן בחוץ וברכו את העם. בזמן הזה ירד ענן הכבוד וכיסה את אוהל מועד, אך בזמן הזה הם עדיין היו בתוך המשכן והאש יצאה מהענן ושרפה אותם. 

חוסר הנסיון של נדב ואביהוא בעבודת המשכן, וההתלהבות הרבה שהיתה להם גרמה להם לחטוא באש הזרה.

משה מבין שהתרחש בתוך האוהל אירוע קשה מאוד ולכן הוא פונה לאהרן ומסביר מה קרה: "ויאמר משה את אהרן הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן" - כוונת הפסוק היא שמשה אומר לכהנים שהם האנשים הקרובים לה' מכל העם ולכן הם מחוייבים לקדש את שמו על ידי הקפדה יתירה בקיום המצוות וכך יהוו דוגמא לכל העם כדי שגם הם יכבדו אותו בקיום המצוות.  

במקרה הנוכחי, היו הכהנים, נדב ואביהוא גם קרובים במקום אל ה', שהרי היו במשכן, וגם היו צריכים להיות קרובים בדעה ובמחשבה כי עבודתם חייבת להיות לשם שמים, ולכן ה' אינו יכול למחול על חטא שכזה שמתרחש בהיכל ה' והם נענשים ממש מול פני כל העם כדי שלא יתבזה שמו של ה'. 

לכאורה, היינו חושבים ואולי מצפים שאביהם אהרון יקום ויצעק, יזעק זעקה גדולה על בניו שמתו, אך לא כך הדבר: אהרון שותק. זוהי שתיקה של ממש. אהרון לא מתרעם על הגזרה הנוראה. הוא מודה מיד שהוא ובניו כעובדיו של ה' במשכן לוקחים על עצמם אחריות גדולה שכרוכה גם לעיתים בסכנה שכזאת. 

שתיקתו של אהרון הרבה יותר עוצמתית וחזקה מדיבור שמנסה להתחמק מהאחריות. שתיקה זו "זועקת" לעולם שהוא מבין היטב שהטעות היתה לחלוטין בידיהם של בניו ולא של אף אחד אחר. 

שנזכה כולנו לדעת לקחת אחריות על מעשינו בכל דבר ועניין. 

שבת שלום ומבורך!

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

 תודות : צחי מכאלי

אתר החוויה היהודית   www.h-y1.coi.co.il